"הצבא מוציא לפועל מדיניות ממשלתית גזענית", כתבו בשבוע שעבר 63 נערים ונערות במכתב הסרבנות ששלחו לראש הממשלה, שר הביטחון, שר החינוך והרמטכ"ל והוסיפו כי הם "מסרבים להאמין למערכת ההסתה ולהשתתף בזרוע הדיכוי והכיבוש של הממשלה".
שמעתם את הגינויים החריפים של חברי הכנסת מן השמאל על כך? לא? גם אנחנו לא. מרבית אנשי סיעות השמאל הציוני, המחנה הציוני ומרצ, החליטו משום מה ובאופן "מפתיע" למלא פיהם מים בכל הנוגע לגילויי הסרבנות שהגיעו מכיוון תומכיהם הפוטנציאלים. מהסיבה הזאת, החליטה מערכת 'כיפה' לבדוק בעצמה מה בכל זאת הם חושבים על הנושא.
מבין 31 חברי סיעות השמאל, 29 חברי כנסת ושני ראשי המפלגות שאינם חברי המליאה אך מתכוונים לפי שעה להוביל את רשימותיהם בבחירות הקרובות, 11 התעלמו, 11 סירבו להתייחס מסיבות שונות, הפניה לאחד מחברי כנסת לא צלחה, ו-8 בלבד מסרו את תגובותיהם כשגם הם עשו זאת רק לאחר פניית 'כיפה'.
אז בשמאל מגנים או לא? הפגנת אנרכיסטים מול חיילי צה"לצילום: Najeh Hashlamoun/Flash 90
המתעלמים
יו"ר מפלגת העבודה ומי שרואה את עצמו כמועמד לראשות הממשלה, השר לשעבר אבי גבאי, בחר כלל לא להגיב לפנייתנו. כמוהו עשו גם חברי הכנסת מהמחנה הציוני, ציפי לבני, שלי יחימוביץ', איתן כבל, עמר בר לב, רויטל סויד, יעל פארן כהן וקסניה סבטלובה וכן חברי הכנסת של מרצ, אילן גילאון, תמר זנדברג, ועיסאווי פריג'.
המסרבים להגיב
ח"כ מרב מיכאלי מהמחנה הציוני לא הגיבה מאחר ולדברי אנשי לשכתה היא הייתה בדרכה להלוויית רעייתו של ח"כ יהודה גליק. מלשכתו של חברה לסיעה, ח"כ יצחק הרצוג, נמסר כי הם לא יספיקו להעביר תגובה וכך גם אמרו אנשיה של ח"כ מיכל רוזין ממרצ שטענו כי היא עמוסה מאוד.
חברים נוספים בסיעת המחנה הציוני פשוט סירבו להתייחס, איש איש מסיבותיו. מלשכתו של ח"כ איציק שמולי נמסר כי הם "לא מעוניינים להגיב". בלשכתו של ח"כ יואל חסון אמרו כי הם "לא עוסקים בנושא". בסביבתו של ח"כ נחמן שי ציינו כי הם מוותרים על התגובה וכך גם ציין דוברו של ח"כ מיקי רוזנטל, וגם מלשכתה של ח"כ מיכל בירן העדיפו לא להתייחס לנושא.
בלשכתו של ח"כ יוסי יונה טענו כי הוא פחות מתעסק בנושא, אנשיה של ח"כ אילת נחמיאס ורבין מסרו שהם לא יגיבו למכתב השמיניסטים הסרבנים מאחר והם "לא מעוניינים להעצים את הבמה שקיבלו".
את לשכתו של ח"כ איתן ברושי לא הצלחנו להשיג ואילו חברת הכנסת שפרשה לא מזמן ויו"ר מפלגת מרצ בפועל, זהבה גלאון, הגיבה לבקשתנו במילים: "לא תודה".
לא מצאו לנכון לגנות סרבנות משמאל. חברי מרצצילום: פלאש 90. בן קלמר
המגיבים
"אני מתנגד בכל תוקף לשימוש בכלי הסרבנות לשירות בצה"ל", אמר ח"כ אלוף (במיל') איל בן ראובן מהמחנה הציוני שציין כי "ישנן דרכי מחאה רלוונטיות ומוצדקות. הדרך להשפיע על מוסר הלחימה הוא להיות מפקד ולהשפיע על חייליך".
דברים חריפים אף יותר אמר חברו לסיעה, ח"כ סאלח סעד, שמסר כי "מדובר בתופעה מכוערת ואנוכית המהווה פגיעה קשה וממשית בביטחון המדינה ויש להוקיע אותה במהרה, לפני שיהיה מאוחר מדי. כמי ששירת 12 שנה בצבא בגאווה, לא אעמוד בחיבוק ידיים לנוכח אותם צעירים חסרי בושה המפנים עורף לצבא המוסרי ביותר בעולם, בנימוק פוליטי-אידאולוגי "מגנים את הבית" במקום לבחור להגן עליו".
לדבריו, בכוונתו "להקים וועדה שתדון בתופעת הסרבנים המסוכנת הזו, בהסתה המחלחלת למוסדות החינוך, במניעה ובצעדים שיש לנקוט, כנגד אותם פורעי חוק המאיימים על חוסנה הלאומי של מדינת ישראל".
ח"כ חיליק בר ציין כי "הציות לחוק והשירות בצה"ל הם לא רק זכות או המלצה, אלא חובה, לכולם, ללא יוצא מן הכלל, למעט אלו הפטורים מכך לפי חוק. סרבנות לגיוס לצה"ל היא תופעה פסולה, מכל צד של המפה הפוליטית. השירות בצה"ל הוא אחד מבסיסי חיינו וקיומנו כאן בישראל ועלינו להשאיר את צה"ל ואת הגיוס אליו מעל לכל מחלוקת פוליטית".
מלשכת ח"כ שפיר נמסר כי "ח"כ שפיר מתנגדת בכל תוקף לסרבנות לכל קריאה לסרבנות, ופועלת לעידוד גיוס לתפקידי לחימה וגם גיוס בקרב נשים דתיות. חברת הכנסת פוגשת אלפי תלמידים מידי שנה ומעודדת אותם לשירות משמעותי ופעיל בצה"ל".
בלשכתו של ח"כ עמיר פרץ הפנו אותנו למתקפתו על ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, שטען כי הדרג הפיקודי הבכיר עלול לסרב למלא אחר הוראות הממשלה בגלל מדיניותה. לדבריהם, הדברים מקבלים משנה תוקף גם בנושא מכתב הסרבנים.
"אמירתו של ברק חותרת תחת יסודות הדמוקרטיה ומסוכנת לא פחות מכל החוקים האנטי-דמוקרטים שהימין מקדם בכנסת", אמר פרץ והסביר כי "חוקים אפשר לבטל, אבל אמירות כאלה עלולות לזרוע אנרכיה בתוך שורות צה"ל".
לדבריו, "מה נאמר כאשר חיילים דתיים יסרבו לקיים את הוראת ממשלה לפנות מתנחלים? מה נאמר לחיילים שיעדיפו את פסק ההלכה על-פני פקודת צה"ל? ברק מטיף לאנרכיה - וצריך לגנות זאת בכל התוקף".
ח"כ לאה פדידה מסרה כי "צה"ל צבא העם אני רואה בשירות בצה"ל זכות וחובה מגנה את תופעת הסרבנות וכולי תקוה שזה ממש בשולי החברה מאמינה בנוער שלנו וכל נער ונערה הם חלק מצבא הגנה לישראל".
ח"כ זוהיר בהלול ציין כי לדעתו על החברה בישראל להתגאות שאלה הם בניה, "שלטון צבאי על אוכלוסייה אזרחית במשך עשורים רבים בהכרח מביא איתו דילמות מצפוניות. הכיבוש המתמשך מייצר לנו קורבנות משני הצדדים, ביניהם החיילים שנאלצים להתמודד עם סיטואציות בלתי אפשריות. החברה הישראלית צריכה לחוש גאווה שיש בקרבה בני נוער חושבים בעלי חוש ביקורת המסוגלים לעצב עבור עצמם מחשבה עצמאית, אפילו אם היא קשה לעיכול. זו האחריות שלנו, המנהיגות, לא להעמיד אותם מול מציאות ללא פתרונות".
ח"כ מוסי רז ממרצ אמר כי הוא "אני מכבד את זכותם של בני הנוער לסרב ולשלם את המחיר הכרוך בכך. מחיר שאותו לא משלמים כמחצית מבני הנוער שלא מתגייסים ממילא. סרבנות היא עניין מצפוני ואישי. באופן אישי אני מאמין שהסרבנות לא תורמת למאבק בכיבוש ולכן בחרתי שלא לסרב. הגיע הזמן לבטל את חובת הגיוס – ביטול שממילא יפתור את שאלת הסרבנות".