2 בשבט. חוויה לא פשוטה. מציאות כואבת.
ליל ט"ו בשבט. בהפרש של 21 שנה. שני אנשים מגורשים מן האולם, אבל מסיבות הפוכות.
זה קרה שוב אמש. אדם פרובקטור שהגיע לאירוע שלנו (של "מעלה") אמש בכוונה להפריע בצעקות גורש בכח מן האולם.
בערב השקה לספר של הרב חיים נבון "מכים שורשים" (שקיימנו במדרשת אור תורה סטון- לינדנבאום) הזמנתי את אילת שקד לשאת את דבריה, ואז מתוך הקהל קם אדם והתחיל לצעוק: "מי הרשה לך? עברנו שואה"?!
אילת כרגיל שמרה על שוויון הנפש שלה, ואמרה "זה בסדר... זכות הדיבור לכולם... הוא צועק את אשר על ליבו.." האיש המשיך לצעוק ולהפריע , הוא לא נאות לבקשת המארגנים והקהל להפסיק את צעקותיו, וגם לא לעזוב את המקום. לאחר זמן מה נאלצו להוציאו בכח , ממש בגרירה, מן האולם.
לאחר שסיימה אילת שקד את דבריה חזרתי לבמת ההנחיה ושיתפתי את הקהל ב"דה זה וו" ,מאירוע שקרה בליל ט"ו בשבט לפני 21 שנה בדיוק!
היה זה בערב שיצאתי עם אשתי נעמה להצגה בתיאטרון ירושלים בשם "המנצח". ההצגה עוסקת במנצח בשואה והדילמות השונות הכרוכות בשיתוף פעולה עם הנאצים גם ללא הזדהות איתם.
התברר שהכינו "הפתעה" ובסוף ההצגה יתקיים דיון בהנחיית דוד ויצטום יחד עם במאי ההצגה.
אך בסוף התברר שיש עוד מישהו בדיון - פרופסור משה צימרמן .
ויצטום פתח את דברי ההנחיה שלו ואמר שהשואה זה דבר כל כך נוראי שאין מה להשוות אליו שום דבר אחר...
בשלב זה ידעתי שאני לא יכול לשבת שם בשקט. האם אזניו של המנחה שומעות את מה שפיו מדבר?!
פרופ' צימרמן בעצמו השווה את ילדי וילדי המתנחלים ל ל'היטלר יוגנד'. וגם את חיילי צה"ל בהזדמנויות שונות השווה הלז לחיילי הרייך השלישי. איך נותנים לו כאן בנושא הזה במה?!
הצעתי לנעמה שהיתה אז בהריון מתקדם ביותר לצאת מן האולם. היא נבהלה ושאלה: "למה? מה אתה עומד לעשות"? הסברתי לה שאני עומד לצעוק נגד מה שקורה כאן, ועדיף שהיא לא תהיה באולם...לא טוב לבריאות ולהריון...
היא אכן קמה ויצאה. ומיד צעקתי למנחה ממקומי ושאלתי אותו איך הוא נותן זכות דיבור בנושא כזה לצימרמן?!
ויצטום נראה נבוך, סדרנים נגשו אלי ושאלו אם אני מוכן לפנות את האולם. עניתי: "בוודאי שאני רוצה לעזוב את האולם. מי יכול להשאר כאן?! פניתי בקול לכל הקהל והצעתי גם להם לעזוב את האולם במחאה (לא כל כך נענו לקריאתי).
נכנסנו לרכב ויצאנו בדרכנו הביתה לעפרה. כנראה שנעמה אכן התרגשה יתר על המידה מהאירוע, ובמחצית הדרך החלו צירים. הסתובבנו וחזרנו לבי"ח הר הצופים, ובשעטו"ם נולד בננו אלישיב משה.
אז בהפרש של 21 שנה הוצאו שני אנשים מן האולם אחד לפני 21 שנה בגלל שלא יכל להבין כיצד בני אדם שפויים יכולים להשוות בכלל דברים שמתרחשים כאן למה שקרה שם (מישהו כאן הורג עם אחר רק בגלל לאומיותם?! מישהו המציא בית חרושת להרג? מקלחות להרג המוני, תנורים וארובות לרצח סיטונאי?! יש צורך בכלל לפרט?)
אמש הוצא אדם מן האולם בגלל שצעק (ואני מאמין שזה מעומק הלב) תוך כדי שהוא משווה בין גירוש מסתננים לא חוקיים למה שקרה לנו בשואה.
העולם השתגע.
נערה חצופה המבזה חייל צה"ל, המתייחס ברוגע מדהים ממש לא יאומן, מושוות לאנה פרנק! (נכון, "הסופר" כאילו התנצל על דבריו...)
מישהו יכול לנסות לדמיין מה היה קורה לנערה יהודיה שהיתה מבזה וסוטרת לחייל גרמני אז או אפילו היום?
אנשים השתגעו. 21 שנה בין אירוע לאירוע . אירועים הדומים חיצונית אך או-הו הבדל גדול.